דפים

יום ראשון, 18 במרץ 2012

מאיפה הביאו לבונה?


מפרשת ויקרא אפשר ללמוד המון על עבודת הכהנים והקרבת הקורבנות, הפרשה אמנם מתייחסת לעבודה במשכן במדבר, אבל אותם עקרונות הועתקו לבית המקדש.
יחד עם הקרבנות הקטירו לבונה על המזבח, לא בכל הקרבנות אלא רק בחלק מהם. לפי דעה אחת ללבונה יש ריח טוס שדוחה ריח חזק שבא מהקרבת בעלי חיים.
הלבונה היא Boswella  (מקור: פרופ' יהודה פליקס). המין המדויק-   Boswella Sacra השימושים: קטורת, בושם ורפואה. במחקרים מודרניים נמצאו בלבונה חומרים פסיכואקטיבים, נוגדי דיכאון וחרדה. (מרכז ים המלח והערבה).



המקור
את הלבונה מהזן שנזכר למעלה אפשר למצוא היום בעומאן, תימן וסומליה, בימי  המקרא מחירה היה בשמיים בגלל המרחק הגדול מאזורי הגידול. בואו נגיד שהסוחרים של אז ידעו לתקוע מחיר על כל גבשושית בקרקע ושינוי מזג אוויר בדומה למקבילים שלהם כיום.

המרחק
נסמן את הנ"צ הבאים של מקורות הלבונה, בצפון - העיר מאסקט בירת עומאן. בדרום מוגדישו, בירת סומליה. אורך הקו: 2,273 ק"מ. שימו לב שהקו עובר במקבי לקו החוף של אפריקה.
אורך הקו הר הבית- מרכז העיר עדן בתימן (כן גם תימן מקור ללבונה, לא רק לעלי גת): 2,327 ק"מ.
הספרות זהות בין שני המרחקים וגם ההפרש לא מאד גדול, רק 54 ק"מ.

באחוזים הסטיה עומדת על - 1.6%, פחות מ- 2% שהגדרנו כסטיה מותרת. 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה