שחיטת הפר ומיקום הדם במזבח

שחיטת פר היא עניין מסובך לא רק לקרבן במשכן,  אלא גם למאכל.  לאחרונה יש התעוררות ארגוני צער בעלי חיים בחו"ל נגד שחיטה הלכתית, סתם מחוסר ידע,  לפר לה משנה איך הוא מת.

את דם הפר לקרבן לא העלו על המזבח אלא שפכו מסביב למרות שקצת קשה להבין מהטקסט בתורה, כי כתוב על המזבח:

וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְ־הֹוָ־ה וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:

(ויקרא/א/ה)

רש"י מסביר שהדם נזרק על כותל המזבח ולא על שטח המזבח עצמו, אזור שריפת קרבנות:

וזרקו - עומד למטה וזורק מן הכלי לכותל המזבח למטה מחוט הסיקרא כנגד הזויות, לכך נאמר סביב, שיהא הדם ניתן בארבע רוחות המזבח. או יכול יקיפנו כחוט, תלמוד לומר וזרקו, ואי אפשר להקיף בזריקה. אי וזרקו יכול בזריקה אחת, תלמוד לומר סביב, הא כיצד נותן שתי מתנות שהן ארבע:

כמה דם?

פר ממוצע שוקל 900 ק"ג, נניח שתכולת הדם בממוצע 10% ממשקל גופו שהם 90 ליטר דם, ברור למה לא שפכו את הדם על המזבח עצמו.

שטח המזבח במדבר 5.76 מ"ר או 57,600 סמ"ר, שפוך עליו 90,000 סמ"ק דם ותקבל אמבטיה בגובה 1.5 סנטימטר דם..  גם אם יש הרבה פחות דם בפר, אפילו רק 15 ליטר, זו עדיין כמות שלא תאפשר הבערה של אש ושריפת קרבנות. 




מזבח מאתר אוניב'  בר אילן:

חפירות תל צפית, הלא הוא גת פלישתים המקראית, גילה צוות חוקרים בראשות פרופ' אהרון מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולגיה באוניברסיטת בר-אילן מזבח אבן מרשים ונדיר מתקופת מלכי יהודה. המזבח נמצא בשכבת חורבן המתוארכת סביב 830 לפני הספירה, בתקופת אחאב מלך ישראל ואלישע הנביא. זהו המועד שבו חזאל מלך ארם הרס את העיר, כפי שמוזכר בספר מלכים ב'