שני גדולי יהדות ולא רק
יהדות, פעלו בתקופה זהה.
הרמח"ל- ר' משה חיים לוצאטו (1707-1746) חי 39 שנה, והבעל שם טוב (1698-1760)
שנולד לפניו ונפטר אחריו. שניהם חוו התגלות של מגיד, אישיות מסתורית שבאה ללמד
אותם, אצל רמח"ל לא ברור מי זה היה
אם כי יש רמזים אצל הפרשנים שזה היה אליהו הביא או מישהו משלוחיו. לבעל שם טוב
הגיע אחיה השילוני שהיה מיוצאי מצרים. דמות מסתורית, אמרנו כבר.
התאריכים
(ויקיפדיה).
רק שיש טעות בויקיפדיה,
ראש חודש סיון ב-1727 חל קודם, ב- 10
במאי. 10/5/1727, 45 ימים לעומר.
הבעל שם טוב חוה התגלות ש
ל המגיד שלו- אחיה השילוני דווקא בחורף, בשנת תפ"ד:
ביום
ראשון פרשת מקץ - ממשיר הבעל שם טוב במכתבו - ירד שלג גדול, אך אני לא שמתי לב לכך
ועשיתי את שלי. שעה אחת לפני חצות היום הלכתי
לטבול במקוה , ומיד שמתי פעמי אל מחוץ לעיר אל המקום המיועד בין ההר השני לשלישי. והנה האיש הזקן עומד לנגדי ואמר
לי ללכת אחריו.
יום א' של פרשת מקץ תפ"ד
יוצא ב-כב כסלו. 8/12/1723.
הקשר לספירת העומר
ההפרש בין שתי ההתגלויות -
1,250 ימים שהם בדיוק פי 25 מ-
50 הימים של ספירת העומר.
25 = חצי של 50.
כשנוסיף -50 את הסימן
אחוז נמצא ש-50% הוא חצי של כל ערך.
שם המגיד שהתגלה לרמח"ל הוא: שמועיא"ל, ראה אגרות רמחל כט', ראה ג"כ החיד"א קונטרים מסעות, אור הגנוז עמ' קח. - ספר אור עולם מאת מכון רמח"ל
השבמחק