השטחים בארץ
חולקו לשבטים בתקופת יהושע, 7 שנים כבש, 7 שנים חילק. חלק מהנחלות הוקצו עוד קודם על ידי משה רבנו והגורל שהטיל, בכל מקרה, הגבולות
המדויקים לא ממש ידועים כיום.
בתקופה ההיא אז
לא היו רישומי טאבו, לא תמ"א – תוכניות
בינוי ארציות שתמיד יוצרות תיעוד מקיף בגלל ערעורים, ניירת, דיונים ופרוטוקולים. בגלל
שלא נשארו רישומי בעלות יש מחלוקות מה שייך למי. גם אם מישהו ימצא את השיוך השבטי שלו ויבוא לתבוע בעלות על
שטח מסוים תהיה לו בעיה...
שבט אפרים היה שבט
מיוחד. אפרים, יחד עם אחיו מנשה ירש את
נכסי האב יוסף.
ליוסף שמורה זכות ביג טיים לרשת את הארץ, למעשה קבר יוסף הוא
היחיד עם זיהוי ודאי, אחיו קבורים בארץ לפי המסורת, אמנם יש מבנים עם תאור מסוים
אבל פרשנים מתקשים לתת נ"צ מדיוק למיקום.
מנשה קיבל שטח
גדול בעבר הירדן המזרחי בנוסף לשטח בארץ ישראל עצמה, אפרים קיבל רצועה בארץ ישראל.
ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו
מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר בית אל.
(יהושע/ טז/א),
לפי הפסוק מיהושע
אפשר להבין שירדן-יריחו היא נ"צ משמעותי בחלוקה, כדי לדייק נשים נ"צ במעבר
הירדן בו נכנסו בני ישראל לארץ בקאסר אל יהוד, 8 ק"מ דרומית מזרחית למרכז
יריחו של היום.
באחת המפות של
הוצאת כרטא מופיע שטח אפרים שהגיע עד הים התיכון כקו גבול מערבי והירקון גבול גזרה דרומי.
גבול גזרה צפוני קשה
לזיהוי במפה, ייתכן שגם הוא עבר בנחל, שמהווה נקודת אימות טובה מאד בשטח. ייתכן שעבר
בנחל פולג צפונית למכון וינגייט.
המרחק בקו אוויר שפך
הירקון-שפך נחל פולג:
19.5 ק"מ.
אורך קו אוויר
שפך הירקון-מעבר הירדן בקאסר אל יהוד: 78.7 ק"מ.
היחס בין המרחקים
1:4. כדאי לעגל את המרחקים בגלל סטיות גיאוגרפיות/ חישוביות כאלו ואחרות, ואז נוצר מלבן שמידותיו 20 על 80 ק"מ ושטחו 1,600 קמ"ר.
גדול השטח אינו נראה
משמעותי ביחס לשטח הארץ שהגיעה עד צידון בצפון,
אבל השטחים נמדדו בפרמטרים אחרים, הגודל לא קובע.
חלק מייחוס השטח המוקצה
לשבט קשור לגיאוגרפיה כמו הקרבה לירושלים, וכמות היבול שיוציא. שבט אפרים קיבל ברכה
בזיתים ובשמן זית, גם כיום חלק גדול מאד מגידול והפקת שמן זית איכותי מגיע משטח נחלת
אפרים.
הצג את שטח שבט אפרים במפה גדולה יותר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה