"ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים"
(שמות/טז/כז)
ט"ו בשבט מתקרב, בפרשת בשלח יש אזכור עקיף של אחד הפירות שנכנסים תמיד לשי לחג.
נשים בצד א, העניין שפרי תמר נקטף, יותר נכון 'נגדד' בעברית, החל מיולי -אוגוסט והגעת בני ישראל לאילמה היתה באפריל-מאי, חוצמזה שהפרי צריך הבחלה (הבשלה מבוקרת אחרי קטיף) ולא ראוי למאכל מיד על העץ.
עץ תמר היה ככל הנראה נפוץ בארץ וכמעט נכחד אחרי גלות בבל. גידול תמרים חזר לארץ ביוזמת בן ציון ישראלי. ממשיך דרכו יאני אבידוב הביא חוטרי תמרים במסע רווי ניסים שלידו יציאת מצרים נראית כמעט טבעית. שווה בהחלט קריאה נפרדת. נחזור למספרים.
חלוקה טבעית
שבעים תמרים: 70 עצי תמר, או 70 עצי דקלים. המונח עץ דקל לא מוזכר בתורה.
עץ תמר כיום יוציא 75 ק"ג בממוצע.
משקל פרי תמר בודד : 20 גרם ממוצע, מכאן שכל עץ יוציא 3,750 תמרים בממוצע.
70 עצים יתנו 262,500 פירות.
נחלק ל-12 שבטים ונקבל מספר מדויק ללא שארית של 21,875 פירות לשבט.
המספר הזה יתחלק בדיוק ל-7, צמצום של המספר 70 עצים, ואז נקבל 3,125.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה