רב חסדא מאמוראי בבל דור II ו-דור III, חי 90 שנה בשנים 217-309 לספירה.
היה איש עשיר מאד מייצור שיכר, המקבילה של ויסקי או וודקה של אז. מה שאומר שאלכוהול תמיד הולך, כמו האיש ההולך בבקבוק ג'וני ווקר.
רב חסדא בנה את ישיבת סורא בשנת 293, היה זהיר בביזנס, למשל נתן את כל המפתחות של העסק לשמש, שזה סוג של משרת אבל כיום יכול להיות סמנכ"ל -זה שעושה כל מה שהבוס לא יודע, לא רוצה ולא יכול לעשות.
למעשה, רב חסדא מסר לשמש את כל מפתחות העסק חוץ ממפתחות מחסן העצים, כשאמר שצריך 60 מחסני עצים לבישול והסקה של מחסן חיטים אחד. (ויקיפדיה). כנראה העדיף לא לסמוך, כמו חלק מאנשי עסקים שלא משחררים מידע רגיש. גם לדירקטוריון.
ע"פ חישוב המחסנים של רב חסדא, צריך 60 מחסני עצים על מחסן חיטה אחד, פי 60, כמובן אם המחסנים שווים בגודלם.
נקודת חיזוק להפרש העצום באה בימי המצור על בית שני בירושלים, היה אז מחסור במזון מוכן לאכילה, לא מזון במצב צבירה גולמי יש דעות שהיו אסמים מלאים חיטה. הבעיה במחסור עצים להסקת תנורים לאפיית לחם ואי אפשר היה לצאת החוצה לקנות או לכרות עצים בגלל המצור.
ייתכן שרב חסדא שפעל לערך 250 שנה אחרי חורבן בית שני עדיין היה בתחושה של מה יקרה אם מחר תתחיל מלחמה.
כמה עולה לחם?
היחס היום שונה, נבדוק אפיית כיכר לחם אחת בדירת מגורים רגילה.
לאפיית כיכר לחם נדרש 1 ק"ג קמח, מחירו בסופר או מכולת הערך 5 ש"ח, חיטה באריזת קילו של גרעינים תעלה יותר.
כדי לאפות ככר לחם אחת שנעשית מעיסת בצק של 1 ק"ג קמח נדרש בערך 1.7 קווט"ש בתנור ביתי מצוי, על פי תעריף של היום - מחיר קווט"ש ביתי 63 אגורות.
ואז:
0.63 ש"ח כפול 1.7 = 1~ ש"ח מחיר חשמל.
קמת עולה 5 ש"ח לכיכר לחם, פי 5 ממחיר האנרגיה
מצב הפוך בימים ההם שהאנרגיה מהעצים עלתה פי 60 מחיטה.
מחסן עצי הסקה
היה איש עשיר מאד מייצור שיכר, המקבילה של ויסקי או וודקה של אז. מה שאומר שאלכוהול תמיד הולך, כמו האיש ההולך בבקבוק ג'וני ווקר.
רב חסדא בנה את ישיבת סורא בשנת 293, היה זהיר בביזנס, למשל נתן את כל המפתחות של העסק לשמש, שזה סוג של משרת אבל כיום יכול להיות סמנכ"ל -זה שעושה כל מה שהבוס לא יודע, לא רוצה ולא יכול לעשות.
למעשה, רב חסדא מסר לשמש את כל מפתחות העסק חוץ ממפתחות מחסן העצים, כשאמר שצריך 60 מחסני עצים לבישול והסקה של מחסן חיטים אחד. (ויקיפדיה). כנראה העדיף לא לסמוך, כמו חלק מאנשי עסקים שלא משחררים מידע רגיש. גם לדירקטוריון.
ע"פ חישוב המחסנים של רב חסדא, צריך 60 מחסני עצים על מחסן חיטה אחד, פי 60, כמובן אם המחסנים שווים בגודלם.
נקודת חיזוק להפרש העצום באה בימי המצור על בית שני בירושלים, היה אז מחסור במזון מוכן לאכילה, לא מזון במצב צבירה גולמי יש דעות שהיו אסמים מלאים חיטה. הבעיה במחסור עצים להסקת תנורים לאפיית לחם ואי אפשר היה לצאת החוצה לקנות או לכרות עצים בגלל המצור.
ייתכן שרב חסדא שפעל לערך 250 שנה אחרי חורבן בית שני עדיין היה בתחושה של מה יקרה אם מחר תתחיל מלחמה.
כמה עולה לחם?
היחס היום שונה, נבדוק אפיית כיכר לחם אחת בדירת מגורים רגילה.
לאפיית כיכר לחם נדרש 1 ק"ג קמח, מחירו בסופר או מכולת הערך 5 ש"ח, חיטה באריזת קילו של גרעינים תעלה יותר.
כדי לאפות ככר לחם אחת שנעשית מעיסת בצק של 1 ק"ג קמח נדרש בערך 1.7 קווט"ש בתנור ביתי מצוי, על פי תעריף של היום - מחיר קווט"ש ביתי 63 אגורות.
ואז:
0.63 ש"ח כפול 1.7 = 1~ ש"ח מחיר חשמל.
קמת עולה 5 ש"ח לכיכר לחם, פי 5 ממחיר האנרגיה
מצב הפוך בימים ההם שהאנרגיה מהעצים עלתה פי 60 מחיטה.
מחסן עצי הסקה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה