ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה
(ישעיהו/ מג/ ג)
המים
בחג סוכות הביאו מים ממעיין השילוח להר הבית, זה היה אחד ממנהגי החג- ניסוך מים לתו תנקבים בבסיס המזבחף, במקו םבו שופכיםף, דהיינו מנסכים שמן בימים אחרים.
ניסוך המים היה בעל משמעות גדולה מאד, מעיין הישועה מיוחס למעיין השילוח או הגיחון כפי שנקרא כיום.
ממעיין השילוח יוצאת נקבת השילוח מערבה עד עיר דוד טמגיע לבריכת איגום שנקראת בריכת השילוח, יש כמה דעות לתיארוך הנקבה, הרובם קבע שנחצבה בתקופת חזקיהו, מלך יהודה ה-13 שמלך משנת 726 לספירה, זאת אומרת עמוק בתקופת בית ראשון.
היות וניסוך המים הוזכר בתחילת תקופת בית ראשון סביר להניח שאת המים אז העלו מהמעיין בלי לעבור בניקבה.
הספרה 6
הנקבה נחצבה בקו מפותל.
אורך נקבת השילוח: 533 מטרים.
המרחק בקו ישר מהמעין עד נ"צ הסיום בעיר דוד: 320 מטר. שהם 60% מאורך הנקבה.
ספיקת הגיחון: 600,000 מ"ק שנה שהם 60 ריבוא. כמו 60 ריבוא בני ישראל שיצאו ממצרים.
שיפוע הנקבע 0.6 פרומיל. שזה בערך חצי אחוז, הישג הנדסי מדהים ביחס לפרימיטיביות של אז, בלי מדי שיפוע דיגיטליים, ציוד מכני הנדסי, כלום. עבדו בעיקר עם פטישים ומכושים וחוש כיוון כזה או אחר.
ע"פ ויקיפדיה משך הכריה 250 יום. והוצאו 650 מ"ק עפר. 2.6 קוב ליום.
אמנם, כיום עם מכונות כריה TBM מתקדמת כריית נהרות קו הרכבת המהיר לירושלים בקצב גבוה הרבה יותר, אבל בחריגות זמן ותקציב שמי יודע איפה ומתי ייגמרו, חבל שלא לקחו קורס אצל חזקיהו.
קצב כריה של מכונת TBM בסלע קשה בקו לירושלים- 60 ס"מ בשעה. את 533 המטרים של הנקבה תסיים המכונה ב-888 שעות שהן 37 יום אם יעבדו 24 שעות ביום בלי לעצור בשבתות ובחגים. פי 6.75 מהר יותר מאנשי חזקיהו וכמובן בקוטר גדול בהרבה מהנקבה.
שטח החתך של כריה ניקבה אינו קבוע רוחב הניקבה 7-80 ס"מ וגובהה משתנה, בממוצע שטח החתך : 2.47 מ"ר בלבד, במנהרת הרכבת: 15.7 מ"ר, פי 6.34 יותר ממה שעשו החבר'ה של חזקיהו.
עוד מספר 6 וסוכות - 60 ק"מ בקו אוויר מחניית סוכות, התחנה השניה של בני ישראל ביציאת מצרים עד נ"צ חציית ים סוף.
מקור שרטוט: ויקיפדיה
נקבת השילוח
מנהרה מזרחית בקו רכבת ירושלים
(ישעיהו/ מג/ ג)
המים
בחג סוכות הביאו מים ממעיין השילוח להר הבית, זה היה אחד ממנהגי החג- ניסוך מים לתו תנקבים בבסיס המזבחף, במקו םבו שופכיםף, דהיינו מנסכים שמן בימים אחרים.
ניסוך המים היה בעל משמעות גדולה מאד, מעיין הישועה מיוחס למעיין השילוח או הגיחון כפי שנקרא כיום.
ממעיין השילוח יוצאת נקבת השילוח מערבה עד עיר דוד טמגיע לבריכת איגום שנקראת בריכת השילוח, יש כמה דעות לתיארוך הנקבה, הרובם קבע שנחצבה בתקופת חזקיהו, מלך יהודה ה-13 שמלך משנת 726 לספירה, זאת אומרת עמוק בתקופת בית ראשון.
היות וניסוך המים הוזכר בתחילת תקופת בית ראשון סביר להניח שאת המים אז העלו מהמעיין בלי לעבור בניקבה.
הספרה 6
הנקבה נחצבה בקו מפותל.
אורך נקבת השילוח: 533 מטרים.
המרחק בקו ישר מהמעין עד נ"צ הסיום בעיר דוד: 320 מטר. שהם 60% מאורך הנקבה.
ספיקת הגיחון: 600,000 מ"ק שנה שהם 60 ריבוא. כמו 60 ריבוא בני ישראל שיצאו ממצרים.
שיפוע הנקבע 0.6 פרומיל. שזה בערך חצי אחוז, הישג הנדסי מדהים ביחס לפרימיטיביות של אז, בלי מדי שיפוע דיגיטליים, ציוד מכני הנדסי, כלום. עבדו בעיקר עם פטישים ומכושים וחוש כיוון כזה או אחר.
ע"פ ויקיפדיה משך הכריה 250 יום. והוצאו 650 מ"ק עפר. 2.6 קוב ליום.
אמנם, כיום עם מכונות כריה TBM מתקדמת כריית נהרות קו הרכבת המהיר לירושלים בקצב גבוה הרבה יותר, אבל בחריגות זמן ותקציב שמי יודע איפה ומתי ייגמרו, חבל שלא לקחו קורס אצל חזקיהו.
קצב כריה של מכונת TBM בסלע קשה בקו לירושלים- 60 ס"מ בשעה. את 533 המטרים של הנקבה תסיים המכונה ב-888 שעות שהן 37 יום אם יעבדו 24 שעות ביום בלי לעצור בשבתות ובחגים. פי 6.75 מהר יותר מאנשי חזקיהו וכמובן בקוטר גדול בהרבה מהנקבה.
שטח החתך של כריה ניקבה אינו קבוע רוחב הניקבה 7-80 ס"מ וגובהה משתנה, בממוצע שטח החתך : 2.47 מ"ר בלבד, במנהרת הרכבת: 15.7 מ"ר, פי 6.34 יותר ממה שעשו החבר'ה של חזקיהו.
עוד מספר 6 וסוכות - 60 ק"מ בקו אוויר מחניית סוכות, התחנה השניה של בני ישראל ביציאת מצרים עד נ"צ חציית ים סוף.
מקור שרטוט: ויקיפדיה
נקבת השילוח
מנהרה מזרחית בקו רכבת ירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה