דפים

יום שני, 28 באוקטובר 2013

החיטה של יצחק

פרשת תולדות, בין הנושאים יצחק מקבל ברכה בחטה, רק מה -  השנה היתה מה זה קשה, בצורת, אז לא היו אמצעי טכנולוגיים והשקיה ובכל זאת קיבל מאה שערים. יש מלא פרשנויות על המושג 100 שערים והכוונה כאן לא לשכונה בירושלים. ניקח  כיוון פשוט; נניח שהכוונה ליחס בין כמות החיטה שזרע לכמות שהתקבלה ביבול אותו קצר. 

זרעי החיטה הם גרעיני חיטה שהושמו בצד לטובת זריעה בעונה הבאה. יש הרבה מדדים כדי לקבוע כמות זרעים לשטח נתון, כיום מקובל לקבוע משקל זרעים בק"ג לשטח של דונם (1,000 מטר מרובע).
בכלל'  עכשיו שיא עונת זריעת החיטה,  העונה מתחילה בספטמבר ומסתיימת בדצמבר, שזה חודש די מאוחר לזריעה אבל אופייני לישראלי מזן מצוי שנזכר לעשות הכל ברגע האחרון. 
יחידת מידה מקובלת לזריעה כיום בישראל - 13 ק"ג זרעים לדונם 

יבול
בעונה שעברה התקבל יבול יפה מאד בצפון הארץ  שהיה מבורך בגשמים והגיע ל-700 ק"ג לדונם. 
אם כן היחס היה 53.8 ק"ג זרעים על כל ק"ג זרעי חיטה שנזרעו באדמה, יפה מאד.
כדאי לציין ששיש בעולם מקומות שמגיעים למספרים גדולים יותר, אך תנאי הפתיחה לגידול חטה טובים יותר.

100 שערים
נחזור ליצחק ו-100 שערים, כדי לדעת מה היה מקובל אז * נפנה לספר של פרופ' יהודה פליקס ז"ל מגדולי חוקרי המקרא והחקלאות בארץ. בספרו "חקלאות בארץ ישראל בימי המקרא, המשנה והתלמוד" אפשר ללמוד על גידול חטה יבולים ואמצעי עיבוד בתקופות היסטורית. יש הרבה מקורות ויחסי זריעה יבול הקשורים גם למיקום גיאוגרפי. נבחר שיטה לחישוב ליבול בתקופת המקרא לפיה בשנים טובות מתקבל יבול של כור חיטה אחד מול 4 קבין זרעי חטה שנזרעו באדמה, ובשנים רעות: מתקבל יבול של כור חיטה אחד מול 8 קבין זרעי חטה

מידות ומשקלות
קב = 1.38 ליטר. 
ליטר חיטה = 0.75 ק"ג.
כור = 248.3 ליטר. 
כור חיטה 186.22 ק"ג. 

התוצאות
נחשב את יחס היבול בק"ג.   



יחס זרעים מול יבולזרעי חטה (ק"ג)זרעי חטה (ליטר)זרעי חטה (קב)
44.984.145.524
22.498.2811.048

נעגל כלפי מעלה את התוצאות בטבלה:
שנה טובה יחס של 1:45
שנה רעה:          1:22.5 
ממוצע:              1:33.7 

בעונה שעברה עם המיכון המתקדם, קומביינים, דישון מחשבים ו-GPS היחס היה 1:53,  אמנם מעל היבול במקרא  אבל כמעט חצי  מהכמות של 1:100 שקיבל יצחק אבינו. 
אגב, פרופ' פליקס מציין שייתכן בהחלט שקיבלו אז יבול גבוה מאד בחלקות קטנות ומובחרות.. 

* תודה לפרופ' זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה