שיירת חמורים למצרים

היה רעב הכבד בארץ מה שמחייב את בני יעקב לרדת למצרים לבקש אוכל ממלך מצרים מהאח יוסף. 
בעצם יוסף היה ממונה על כל האוצרות של מצרים בעיקר מזון שהיה מבוקש מאד, יש כמה דעות לרעב, ייתכן מכת טבע קשה שהשמידה יבולים או מנעה גידול. לא מוזכר בצורת או חוסר גשם, ובמצרים בעלת יבולי השיא לא חיכו לגשם גם כי אין ושם גשם והנילוס מקור מים שמאפשר השקיה של חטה, גם כיום משקים חטה במצרים ומגיעים ליבולים יפים של 530 ק"ג חטה לדונם ויותר. 

 בהנחיית יוסף, בשבע שנות השובע המצרים אספו יבול ואחסנו בצד, השקיעו בטיפוח והגדלת שטחי החיטה וכך נשארו להם הרבה רזרבות. 
בקיצור - האחים באים ליוסף  מקבלים חטה וחוזרים לארץ כנען .

כמות חמורים
אפשר רק להעריך כמה טון חטה או מיני דגן אחרים לקחו לכנען.  
בתורה מסופר שפעמיים ירדו למצרים, באותה תקופה היו שתי שנות רעב אז ייתכן שכל פעם לקחו מזון לשנה אחת. 
בהערכה מאד כללית אפשר להגיע למספרים הבאים:
צריכת חיטה ממוצעת לאדם ליום: 0.5 ק"ג.
צריכת חטה שנתית לאדם: 182 ק"ג. 
מספר אנשים שהיו עם יעקב בכנען: 70.
צריכה שנתית ל 70 נפש: 12,740 ק"ג. זה יותר מ 12 טון.. 

עכשיו נבדוק כמה חמורים נדרשים להובלה, יכולת סחיבה ששל חמור ממוצע: 112 ק"ג. 
מכאן, נחלק את המשקל ליכולת נשיאת מטען של חמור ונמצא שנדרשו 114 חמורים + 10 חמורים שעליהם רכבו האחים. שיירה ארוכה מאד. 

 בצד ימין - חמור בציור מצרי.

 1295-1298 לפני הספירה (ויקיפדיה) 

תקופת יציאת מצרים, בני ישראל במדבר.