שטח ציבורי בעיר

אחרי הכניסה לארץ קיבל שבט לוי 48 ערים, בחלוקה ל- 6 ערי מקלט, ועד 42 ערים 'רגילות'.
נזכור שאז לא היה תב"ע תמ"א ושאר חוקים שנכנסו רק אחרי הקמת המדינה אז יכול היה להיות מצב של פרשנות - כמה לתת ללוי? איזה שטח להקציב לו?
כדי להימנע מבעיות נקבע מראש גודל שטח האדמה מחוץ לעיר כחלק משטח העיר ששייכת ללוי,  כמו רישום נכס בטאבו שמכריח את השבטים לתת מסגרת אדמה מסביב לעיר לשבט לוי בלי שיתערבו עורכדינים ובתי משפט - מי בעל הקרקע? האם עשו שינוי ייעוד לחקלאות? ואיך לקמבן הפחתת מס. 

המגרשים נועדו גם כדי לתת פרנסה וגידול חקלאי בצמוד לעיר, סוג של אזור תעשיה הרצליה או הר חוצבים של היום. 

כמה שטח?
ע"פ הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל י"ב) אז אפשר להבין כמה פרטים למשל שטח מחוץ לגבול באורך  3,000 אמה מכל רוח. רוח זה כיוון, זאת אומרת שיש 4 שטחים ב-4 כיוונים - צפון, דרום, מזרח, מערב. 

נחשב במידות של היום- 3,000 אמה = 1,440 מטר. 
1,440  אורך צלע מביא אותנו ל- 2,073,600 מ"ר שטח מגרש.  
4 מגרשים  = 8,294,400 מ"ר עבור 'אזור תעשיה' לכל אחת מערי שבט לוי. 
נכפיל ב 48 ערים ונקבל 398,131 דונם (דונם= 1,000 מ"ר) לשבט לוי. 
נעגל למעלה ומקבל 400,000 דונם, כמה זה? המון.
קרוב לשטח 4 ערים הגדולות ביחד - ירושלים, באר שבע, ערד, אילת (420,000 דונם).
פי 8 מתל אביב (50,000 דונם).