מהחולה לקודש

העניין מתחיל בצפון,ביצת החולה היו מטרד, ב -1951 הוחל ביבוש הביצה אם כי בצורה בעייתית שדפקה את הטבע ואת החקלאות במקביל.

ביצות כבארה ליד בית חנניה של היום נדרש יותר, בעבר שטח חקלאי של הרומאים, בהמשך גן עדן הפך לגן עדן ליתושים. השם  אולי נלקח מקבארה- קברים.
יתושי אנופלס הפילו חללים ביושבי האזור, ערבים שגרו באזור ותושבי בנימינה, מושב חסות של הברון רוטשילד. 
ב-1922 הברון רכש את השטח, 6,000 דונם של יתושים וצמחיה וייבש את הביצות ברבע מליון ליש"ט של אז. המון כסף, הרוב בעבודה ידנית.  כיום שטחים חלקאיים טובים מזרחית למעגן מיכאל. 

מבחינת העבודה הקשה- בביצת החולה ב-1951 כבר עבדו עם צמ"ה בהיקפים גדולים. חיים טובים יחסית. 

הקו המחבר את הביצות ממשיך דרום-מערבה עד פאיום -  Fayum  - מצרים, ארץ גושן המקראית. 
 בדיוק ההיפך מביצה, עשבים ויתושים.