נתן שיפריס (1882-1950) ולוי אשכול (1895-1969)
כל אחד טיפס בסולם הדרגות. בהתאם לכישוריו.
שניהם מאוקראינה, מקור לעולים חדשים אז וגם לאחרונה.
אז שקולניק נהיה אשכול בלחץ בן גוריון שרצה רק שמות עבריים.
נתן שיפריס. כי מת בתאונת דרכים ב - 1950 לפני שבן גוריון התעלה על עצמו ודרש מכולם לשנות שם משפחה. כמעט כולם. לסקוב נשאר לסקוב וטיפס עד כס הרמטכ"ל. וגם היה חבר ועדת אגרנט שחקרה את מחדלי יום כיפור. אותה ועדה שקבעה - רק הדרג הצבאי, דדו אשם. ואין לגעת בדרג המדיני.
בן גוריון כבר היה עמוק בפרישה. נפטר 10 ימים אחרי תחילת דיוני אגרנט. יש אומרים יום כיפור היה מה שגמר את הזקן.
שיפריס היה עסקן ציבורי, מכונאי ובלשן. כנראה שילוב שהלך טוב אז. היה אחראי גם על מנועי בארות מים בפתח תקוה -בית הבטון ומפעל המים בשד' רוטשילד, תל אביב. כמו כל מכונאי - יצירתי וידע לעבוד בלחץ , ב-1917 כאשר התורכים גרשו את תושבי תל אביב צפונה, פרק שיפריס(עם אהרון סברדלוב) את מנוע משאבת הבאר בתל אביב והחביא את חלקיו, מנוע גדול פיזית אך קטן הספק סביב 8-9 כ"ס. העותמאנים חיפשו מנועים כדי להניע משאבות עבור צבאם.
אשכול היה בקשר טוב עם שיפריס. מדינה קטנה, ו"הנהלה" קטנה בהתאם.
משולש שקודקיו:
- פודיל, אוקריאנה. עיירת הולדת שיפריס.
- אוראטוב, אוקראינה. עיירת הולדת לוי אשכול.
- אומן, אוקראינה.
בתוכו
- נמירוב, אוקראינה, עיירה של רבי נתן תלמיד ומו"ל של ר' נחמן מברסלב.
- ברסלב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה