במגילת אסתר הסיפור מעניין, רק שאין בו תיאורי מפרשים כמו 'תרגום שני' שזה תרגום נוסף לארמית . היה גם 'תרגום ראשון', התרגומים הביאו מדרשים שהוסיפו צבע ותוכן.
קשה לתארך מועדי הוצאת כתבים עתיקים, הדפוס עדיין לא הומצא וכתבי יד מקוריים לא תמיד שרדו, חלקם הודפס מאוחר בלי תאריכים מדויקים, לפעמים חסר שם המחבר. כיום יש דפוס דיגיטלי מהיר, יש אינטרנט סופג את כל מה שמעלים לרשת.
המועד בו נכתב 'תרגום שני ' לא ברור, מהצד הכרונולוגי, אם היה לפני 'ילקוט שמעוני' שנכתב (שוב- אולי) ע"י ר' שמעון אשכנזי שחי בפרנקפורט במאה ה-13 , אז ייתכן שהוא המקור לשורות הבאות:
העץ
תן לכל אחד ואחד שלשה אמות וזרח הרי לי' בניו ל"ה אמות, ושלשה אמות וזרת להמן עצמו ובין נבלה ונבלה זרת ואצבע הרי מ"ג אמות וזרת, ושלשה אמות שנטע תחת הארץ ושתי אמות וזרת שהניחו מן הארץ בעד הנבלה שלא יבא הכלב או חיה ויאכל מהם הרי מ"ט אמות, ואמה אחת הניחו על ראשו של המן הרשע שלא יבא העוף ויאכל ממנו הרי חמשים אמה
(ילקוט שמעוני/ אסתר /ז / רמז תתרנט)
בלי להיכנס לפרשנויות הנדסיות מסובכות - אורך העמוד 50 אמה/ 24 מטר ורק 1.44 מטר ממנו שקועים באדמה, כמו עמוד טלפון שחלקו תקוע באדמה. ברור שזה לא עץ שצמח בחצר של אחשוורוש אלא החומר ממנו נעשה העמוד. על העץ נתלו ברווחים שווים המן ועשרת בניו. היה צריך לתכנן את העמוד שיחזיק את המשקל וגם לא יקרוס לצד כי רק 6% מאורכו שקועים באדמה. החלק מעל האדמה של העמוד שווה בערך לגובה בניין של 7 קומות.
עשו עץ גבוה חמשים אמה והיה המן חוזר ומבקש קורה של חמשים אמה והיה המן חוזר ומבקש קורה של חמשים אמה ולא מצאה, אלא קורה שהיתה בתוך ביתו לפי שהיה בנו פרשנדתא הגמון בקרדוניא ונטל נסר אחד מתיבותא של נח שהיה ארכו של נסר חמשים אמה שעשה הקב"ה זכרון בעולם שידעו דורות העולם שבא מבול לעולם שכן כתיב זכר עשה לנפלאותיו
(ילקוט שמעוני/ אסתר/ ה /המשך רמז תתרנו)
קרדוניא- הרי אררט, פרשנדתא הביא קורה מתיבת נח שאחר כך הפכה לעמוד תליה, הוא נתלה בראש העמוד ורק המן נתלה מעליו, כמו שאומרים 'כרה שחת בה יפל' (משלי כו) שיבוש מדובר כיום- "כורה בור בו יפול".
סיפור המבול ותיבת נח מתוארך לשנת 1656 לבריאה, גזרות אחשוורוש וסיפור המגילה באו ב-3404, מכאן שהקורה השתמרה 1,748 שנה. אולי נשאר עוד משהו- קורות, תאים, סיפון? עובדה שהחיפושים אחרי תיבת נח נמשכים גם כיום..
הקו
מקום סיפור המגילה מיוחס לעיר האמאדאן באיראן, מקום קברם של מרדכי ואסתר.
המרחק להר אררט בקו אוויר: 662 ק"מ, נמשיך באותו אזימוט ונכפיל את המרחק בשלוש, שזה יוצא 2,029 ק"מ מהאמאדן ונגיע לעיר קרמנצ'וג, עיר מרכזית באוקראינה, היעד של בעל התניא כשברח מנפוליון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה