תורת המספרים: פרשת כי תשא- מקום החניה מול הר סיני

העגל

משה עולה לקבל את התורה, העם חוגג עם העגל, משה יורד ושובר את הלוחות.

מקום משוער של הר סיני: הר קתרינה, פסגה בגובה 2,600 מטר מעל פני הים, דרומית לג'בל מוסא.

מקום משוער של חניית בני ישראל במתן תורה: דרומית להר קתרינה, בשטח מישורי בין ההר לים סוף.

למה עשו עגל? כי משה כביכול בושש, יענו איחר לרדת מההר. משה לא איחר, העם היה קצר סבלנות כרגיל, לא חשב, לא חישב נכון את הזמנים, והלך לחגוג עם העגל.

רש"י מסביר:

כי בשש משה - כתרגומו, לשון איחור, וכן בשש רכבו, (שופטים ה כח), ויחילו עד בוש (שם ג כה) כי כשעלה משה להר אמר להם לסוף ארבעים יום אני בא בתוך שש שעות.

( שמות/לב/א)

המידות

יש עוד פרט שעולה בפרשה, משה הקים לעצמו אוהל מחוץ למחנה, אפשר רק לשער שהיה בין העם ותחילת ההר.

שיפוע ממוצע בין אוהל משה (שנמצא בגובה 250 מטר מעל פני הים) לפסגת קתרינה: 26 מעלות.

המרחק בקו אוויר מהאוהל לפסגת הר קתרינה: 26 ק"מ.

26 גימ' של אחד מהשמות של ה'.

כדי להעריך מרחק הליכה על גבי הקרקע, נוסיף 50% מקדם מרחק קרקעי בניווטים, שיטת אצבע שעובדת...

50% מ- 26 = 13 ק"מ.

13+26= 39 ק"מ.

39 ק"מ קרוב מאד ל-38.4 ק"מ שהם 10 פרסא, מרחק הליכה ממוצע לאדם ביום ע"פ חז"ל.

מכאן שהדרך ארכה יום שלם, אם למשה לא היתה קפיצת דרך או טיסה במסוק.

39 גימ' לט, רמז ל-ל"ט מלאכות האסורות בשבת, שמשה קיבל כשהיה על הר סיני.

אם משה היה 40 יום נטו על ההר, אז העם טעה בחישוב כי היה צריך להוסיף יום שלם זמן ההליכה ליעד.

תורת המספרים