שאול נלחם בפלשתים בעמק יזרעאל, איפה זה? דעה מקובלת מזרחה מבית שאן.
אותו דבר לגבי הרי גלבוע אל טל ומטר וכד'.
מקובל לחושב שהרי גלבוע התנכ"יים נמצאים ברכס הגבוה שמסתיים בישובים מירב ומעלה גלבוע.
יש את הכפר הישן אל מוזיריע ליד הכניסה לעיר אלעד, על שמו מושב מזור שהוקם 3 ק"מ מערבית לכפר הערבי, ואז הרי הגלבוע ממוקמים מזרחית לאלעד, ואכן התכסית עונה על התיאור - הרים קרחים, שוממים, כיום מעט מאד ישובים ללא שבילים שאפילו רוכבי אופני הרים לא מסתובבים שם.
דבר נוסף שמביא הספר, שאול לחם בגלבוע בפלישתים מרחק 2 ימים מצקלג. לפלשתים לא היה מה לחפש בעמק בית שאן של היום, רחוק מהים ומהערים שלהם ליד החוף.
את צקלג מצאנו בתל א-שרע 10 ק"מ דר'-מז ' לציון הבבא סאלי בנתיבות. זה בטוח יותר מ 2 ימי הליכה, מרחק הליכה יומי עמד אז על 10 פרסות / 38.4 ק"מ. שני ימי הליכה הם 80 ק"מ לערך, בעוד המרחק בקו אוויר צקלג-תל יזרעאל ליד קיבוץ יזרעל 143 ק"מ. אין מצב ששאול יסגור מרחק כזה בימויים הליכה.
המרחק בקו אוויר ציקלג - אל מוזיריע: 76.5 ק"מ, סביר הרבה יותר למסע מזורז של יומיים בשטח מישורי, מ-אל מוזיריע- יזרעאל בגובה 80 מטר מעל פני הים מתחילה התכסית להתרומם, אלו הרי גלבוע ע"פ שניאור זלמן צייטלין.
הכפר א-לובאן שמזכיר פונטית גלבוע נמצא 8.2 ק"מ דרומית-מזרחית לאל מוזיריע בגובה 273 מטר מעל פני הים.
קפיצה קטנה להיום- הקו המחבר את שני הישובים עובר דרך קידוח מגד 5. עדיים לא ברור כמה ומה ימצאו שם, לשאול וחייליו היו רק סוסים ובהמות משא, נפט עדיין לא היה עוזר להם.
הצג את הרי גלבוע בשומרון ליד אלעד במפה גדולה יותר
אותו דבר לגבי הרי גלבוע אל טל ומטר וכד'.
מקובל לחושב שהרי גלבוע התנכ"יים נמצאים ברכס הגבוה שמסתיים בישובים מירב ומעלה גלבוע.
ד"ר שניאור זלמן צייטלין היה רופא חבדני"ק מדוברובנה, בלארוס, מוזיקולוג ובעל ידע נרחב בהמון תחומים, נכדו הכנר צבי צייטלין ז"ל, ממסדי פסטיבל קשת אילון הוכיח שחוש נגינה עבור בירושה.
ד"ר שניאור זלמן צייטלין יחד עם ד"ר חיים בר דיין כתבו את הספר מקראי קדש: הלוח העברי והקריאות במועדי השנה. הספר על 710 עמודיו מקיף מאד, עובר על כמה נושאים בצוrה מדויקת ומפורטת: תווים, מילות שירים מהמקורות, צורות קריאה בתורה, מועדי שנה, חישובי לוח שנה ומועדים, היסטוריה יהודית וכמובן מיקום אופציונלי אם לא מקורי לגלבוע ויזרעאל.
לדעת המחברים השם יזרעאל אינו חייב להצביע דווקא על יזרעאל של היום אלא על מקום נושא שם ממקום קרוב, כמו יזרעאל ליד עפולה ששמה נלקח מכפר ערבי בעמק.יש את הכפר הישן אל מוזיריע ליד הכניסה לעיר אלעד, על שמו מושב מזור שהוקם 3 ק"מ מערבית לכפר הערבי, ואז הרי הגלבוע ממוקמים מזרחית לאלעד, ואכן התכסית עונה על התיאור - הרים קרחים, שוממים, כיום מעט מאד ישובים ללא שבילים שאפילו רוכבי אופני הרים לא מסתובבים שם.
דבר נוסף שמביא הספר, שאול לחם בגלבוע בפלישתים מרחק 2 ימים מצקלג. לפלשתים לא היה מה לחפש בעמק בית שאן של היום, רחוק מהים ומהערים שלהם ליד החוף.
את צקלג מצאנו בתל א-שרע 10 ק"מ דר'-מז ' לציון הבבא סאלי בנתיבות. זה בטוח יותר מ 2 ימי הליכה, מרחק הליכה יומי עמד אז על 10 פרסות / 38.4 ק"מ. שני ימי הליכה הם 80 ק"מ לערך, בעוד המרחק בקו אוויר צקלג-תל יזרעאל ליד קיבוץ יזרעל 143 ק"מ. אין מצב ששאול יסגור מרחק כזה בימויים הליכה.
המרחק בקו אוויר ציקלג - אל מוזיריע: 76.5 ק"מ, סביר הרבה יותר למסע מזורז של יומיים בשטח מישורי, מ-אל מוזיריע- יזרעאל בגובה 80 מטר מעל פני הים מתחילה התכסית להתרומם, אלו הרי גלבוע ע"פ שניאור זלמן צייטלין.
הכפר א-לובאן שמזכיר פונטית גלבוע נמצא 8.2 ק"מ דרומית-מזרחית לאל מוזיריע בגובה 273 מטר מעל פני הים.
קפיצה קטנה להיום- הקו המחבר את שני הישובים עובר דרך קידוח מגד 5. עדיים לא ברור כמה ומה ימצאו שם, לשאול וחייליו היו רק סוסים ובהמות משא, נפט עדיין לא היה עוזר להם.
הצג את הרי גלבוע בשומרון ליד אלעד במפה גדולה יותר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה