בעל התניא מייסד חסידות חב"ד התחתן ב-1760, גר באזור ויטבסק בלרוס של היום.
את 5,000 שקל זהב שקיבל כנדוניה ממשפחת אשתו העשירה העביר למשפחות יהודיות שהתיישבו באזור ורכשו בכסף בעלי חיים, אדמה וכלי עבודה כדי שייצרו לעצמם הכנסה טובה, זה היה 122 שנה לפני כניסת הברון רוטשילד לתקופת הפילנטרופיה הגדולה שלו בארץ ישראל.
הרעיון של הברון היה נכון בבסיסו אבל החבר'ה בארץ חיו על חשבון הברון במקום לעבוד וקבלו שכר על עצם העבודה ולא על התוצרת. לקח לברון כמה שנים להבין מה קורה שם בפלשתינה, הפקידים הצרפתים שמינה תחתיו לא ממש פיתחו את הארץ והתעסקו בחלוקה במקום פיתוח עסקי.
אחרי שהברון הבין שכסף= עצלנות העביר את התמיכה לעזרה ביצירת הכנסה. הקים יקבים, בית חרושת לבקבוקים, רכש קרקעות והשקיע בתשתיות. ההבדל בין מתן תמיכה לאיכרים לבין תשלום עבור תוצרת הוא כמו ההבדל בין המגזר הציבורי והפרטי כיום.
העיירות
הרעיון של לסדר את היהודים בפרנסה המשיך להיות קו מנחה של בעל התניא עד פטירתו ב- 1812.
בחודש יוני 1812 נפוליון, פקיד צרפתי בקנה מידה גדול מאד פלש לרוסיה. בעל התניא ברח ממנו מהעיירה ליאדי רוסיה בה גר אז, מזרחה לתוך רוסיה בדומה לבריחות מהנאצים מזרחה לסיביר במלחמת העולם השניה.
המסע עבר מצפון מזרח למוסקבה ופנה דרומה ומערבה לכיוון אוקראינה, בדצמבר 1812 הבינו שנפוליון המובס בדרך החוצה ועכשיו צריך לשקם את היהודים שנפגעו קשה במלחמה לתת להם מקום, כלים ויכולת להשתקם מהר.
בעל התניא היה אז בכפר פייענא reka Pena - רוסיה ושם בנה תוכנית התיישבות בסביבה הקרובה, הוא נפטר ב- 27/12/1812 ולא זכה לבצע את התוכנית, ממשיך הדרך היה בנו האדמו"ר האמצעי שביחד עם ממשלת רוסיה שיקם חוות צפונית לעיר חרסון בדרום אוקראינה, מאות משפחות עברו לשם וחיו טוב עד מלחמת העולם השניה.
התכנון המקורי היה לפעול באזור בו שהו אותו זמן - הכפר פיינעא ברוסיה, בעל התניא בחר 3 עיירות באוקראינה: האדיטש- Hadyach בה נקבר, רומני -Romny וקרמנצ'וג - kremenchug.
הכיוון
נחבר את בקו את שלשות העיירות שתכנן בעל התניא כמקום ישוב ונראה שהקודקוד מצביע לכיוון האזור בו הוקמו החוות באזור חרסון.
הצג את פייענא -ושלוש עיירות האדיטש- קרמנצוג- רומני במפה גדולה יותר
את 5,000 שקל זהב שקיבל כנדוניה ממשפחת אשתו העשירה העביר למשפחות יהודיות שהתיישבו באזור ורכשו בכסף בעלי חיים, אדמה וכלי עבודה כדי שייצרו לעצמם הכנסה טובה, זה היה 122 שנה לפני כניסת הברון רוטשילד לתקופת הפילנטרופיה הגדולה שלו בארץ ישראל.
הרעיון של הברון היה נכון בבסיסו אבל החבר'ה בארץ חיו על חשבון הברון במקום לעבוד וקבלו שכר על עצם העבודה ולא על התוצרת. לקח לברון כמה שנים להבין מה קורה שם בפלשתינה, הפקידים הצרפתים שמינה תחתיו לא ממש פיתחו את הארץ והתעסקו בחלוקה במקום פיתוח עסקי.
אחרי שהברון הבין שכסף= עצלנות העביר את התמיכה לעזרה ביצירת הכנסה. הקים יקבים, בית חרושת לבקבוקים, רכש קרקעות והשקיע בתשתיות. ההבדל בין מתן תמיכה לאיכרים לבין תשלום עבור תוצרת הוא כמו ההבדל בין המגזר הציבורי והפרטי כיום.
העיירות
הרעיון של לסדר את היהודים בפרנסה המשיך להיות קו מנחה של בעל התניא עד פטירתו ב- 1812.
בחודש יוני 1812 נפוליון, פקיד צרפתי בקנה מידה גדול מאד פלש לרוסיה. בעל התניא ברח ממנו מהעיירה ליאדי רוסיה בה גר אז, מזרחה לתוך רוסיה בדומה לבריחות מהנאצים מזרחה לסיביר במלחמת העולם השניה.
המסע עבר מצפון מזרח למוסקבה ופנה דרומה ומערבה לכיוון אוקראינה, בדצמבר 1812 הבינו שנפוליון המובס בדרך החוצה ועכשיו צריך לשקם את היהודים שנפגעו קשה במלחמה לתת להם מקום, כלים ויכולת להשתקם מהר.
בעל התניא היה אז בכפר פייענא reka Pena - רוסיה ושם בנה תוכנית התיישבות בסביבה הקרובה, הוא נפטר ב- 27/12/1812 ולא זכה לבצע את התוכנית, ממשיך הדרך היה בנו האדמו"ר האמצעי שביחד עם ממשלת רוסיה שיקם חוות צפונית לעיר חרסון בדרום אוקראינה, מאות משפחות עברו לשם וחיו טוב עד מלחמת העולם השניה.
התכנון המקורי היה לפעול באזור בו שהו אותו זמן - הכפר פיינעא ברוסיה, בעל התניא בחר 3 עיירות באוקראינה: האדיטש- Hadyach בה נקבר, רומני -Romny וקרמנצ'וג - kremenchug.
הכיוון
נחבר את בקו את שלשות העיירות שתכנן בעל התניא כמקום ישוב ונראה שהקודקוד מצביע לכיוון האזור בו הוקמו החוות באזור חרסון.
הצג את פייענא -ושלוש עיירות האדיטש- קרמנצוג- רומני במפה גדולה יותר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה